פס"ד בסכסוך על הסכם לחלוקת זכויות בתחום מכשור רפואי דנטלי

תמצית העובדות הרלבנטיות

למען הנוחיות יכונו להלן המבקשים 1, 2 והמשיבים 2, 3 על פי שמות המשפחה שלהם, המבקשת 3 - ינקו וייס, המשיבה 1 - אינסטרום, ובהכללה: המבקשים/המשיבים.

1.         ברגר הוא רופא שיניים ואיש עסקים בתחום הרפואה הדנטלית.

            רמות, דוידוביץ והחברה שבבעלותם, אינסטרום, עוסקים בתכנון, פיתוח, ייצור ושיווק מכשור רפואי דנטלי.

            ד"ר גבריאל סאבין, אף הוא רופא שיניים, העוסק בהשקעה, תכנון ופתוח בתחום המכשור הרפואי הדנטלי, פנה בראשית 1999 למשיבים והציע להם לפתח יחדיו מכשיר לקיטום קצוות חומר דנטלי, פרי המצאתו, אשר כונה בתחילה ROO-TEK ולאחר מכן הוחלף שמו ל- GUTTA-CUT (להלן - המוצר).

            ד"ר סאבין הביא עמו שני משקיעים ראשוניים, האחים מוסרי.

            המשיבים פנו מצידם לברגר, וביום 2.8.99 נחתם ביניהם מסמך "הסכם עקרונות וזכרון דברים" (נספח א' לתצהיר ברגר, להלן - הסכם א'), שעיקריו: התחייבות ברגר להשקעה בסך 150,000 דולר, תמורת 25% מהזכויות של המוצר, שהועלו בהמשך ל - 30%.

            עוד הוסכם בין הצדדים על הקמת חברה משותפת לצורך יישומו של ההסכם.

            ההשקעה של ברגר הוגדרה בהסכם זה כ"הלוואת בעלים".

            ברגר, מצידו, פנה לינקו, איש עסקים העוסק בהשקעות שונות באמצעות החברה שבשליטתו - ינקו וייס.

            ברגר וינקו חתמו ביום 10.9.99 על "זכרון דברים", לפיו התחייב ינקו לספק את ההשקעה האמורה בסך 150,000 דולר, תמורת מחצית מזכויותיו של ברגר במוצר (כלומר, 15% מהזכויות במוצר).

            גם השניים הסכימו בהסכם זה להקים חברה משותפת לצורך יישומו של ההסכם, יחד עם ד"ר סאבין.

            ינקו שילם למשיבים את סכום ההשקעה, 150,000 דולר.

            בפועל, הועברה ההשקעה לאינסטרום.

            הן החברה המשותפת נשוא הסכם א' והן החברה המשותפת נשוא ההסכם שבין ברגר וינקו לא הוקמו, למעשה.

            המשיבים החלו בייצורו ובשיווקו של המוצר, לאחר שהתקשרו בהסכם השקעה נוסף עם ד"ר יוסף פיש, תמורת 15% מהזכויות במוצר.

2.         בתחילת שנת 2000 פרץ סכסוך משפטי בין המשיבים ובין מוסרי וסאבין באשר לחלוקת הזכויות במוצר.

            הסכסוך נדון בבית המשפט המחוזי, ובסוף שנת 2001 הושגה הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין בין כל בעלי הזכויות על המוצר באשר לחלוקת הזכויות עליו, כדלקמן:

            מוסרי וסאבין - 50%